בן פסיכותרפיה לזן בודהיזם
יונג כותב מנקודת מבט הבוחנת הדהודים, הקבלות כמו גם שונות ופערים במפגש בין התהליך הפסיכותרפויתי המערבי, בו הוא רואה הזמנה לחולל שינו רוחני עמוק ורדיקלי במרקם הנפש-רוח של המטופל ( כחלק מתהליך התפתחותי שכונה על ידו במונח: `אינדיבידואציה`), לבין תהליך ההתעוררות במסורת הזן-בודהיזם המכונה -סאטורי. מעניין להקשיב לקולו של יונג בימינו אנו, כאשר גישות וטכניקות ששורשיהן נטועות בתורת הבודהיזם, מוצאות את מקומן בלא מעט קליניקות.
הקטעים שאביא מתורגמים על ידי באופן חופשי מתוך המקור האנגלי בכתבי יונג:
"...פסיכותרפיה בבסיסה עוסקת במערכת יחסים דיאלקטית בין מטפל למטופל. מדובר במפגש, שיח בין שני כוליות נפשיות, שבו השימוש בידע הינו בגדר כלי בלבד ולא מטרה. חניך זן מיומן לעולם אינו תוצר של בורות, חוסר ידע או היעדר תרבות. כך גם במקרה שלנו, לעיתים תכופות באנליזה יש לטפח אגו מודע וכושר הבחנה משוכלל בטרם ניתן בכלל לחשוב על ביטול האגו או הרציונליזם. למרות העובדה שהאינטלקט שלנו פותח כמעט לכדי שלמות, כשהוא פונה לבסוף פנימה לגלות מי הוא זה שמחפש? הוא פוגש...סכנות אין ספור, מבוך של טעויות ואשליות..., אילמות ובדידות.
הפסיכותרפיסט המשועבד ל`אני מאמין` מקצועי, ינסה תמיד לעשות רדוקציה של מה שהתגלה לו, לבנאלי ולידוע, למכנה המשותף הרציונלי שנותן מענה רק לאלה שיסתפקו באשליות...
עיסוק בחידות זן... עשוי לספק משקפיים לקוצר הראיה הנפשי של האדם המערבי, כך שיוכל לזכות בהצצה מבעד `החור שבקיר` בממד נפשי שעד כה היה לוטה בערפל. השגת שלמות ההוויה תדרוש מאתנו הכול, שום דבר פחות מזה לא יספיק. לא יתכנו תנאים מקלים, תחליפים או פשרות...על נמעיט מעומק הדרך הרוחנית של המזרח, או נניח שיש דבר מה פשטני, או רדוד לגבי זן. כאן לא נמצא מילים יוצאות דופן וקשות להבנה שניתן לפגוש בפילוסופיות הודיות מסוימות. זן גם לא עוסק בטכניקות האטה יוגה מסובכות, שנוטעות בנו תקווה שגויה שניתן להשיג את הרוחי רק על ידי ישיבה ונשימה. להפך, זן יתבע מאתנו אינטליגנציה וכוח רצון כמו כל יתר הדברים הגדולים שרוצים להפוך לממשיים."

















