המפגש שלי עם צ`י קונג



עם הנשימה לשוט אל עולמות בתוכי שנפתחים, עוד ועוד, באינספור צורות ושקט. צ`י קונג- מדיטציה בתנועה ושיטת ריפוי רבת עוצמה

לפני עשר שנים, בהודו, נפגשתי איתו פעם ראשונה. לא הרגשתי שאני לומדת משהו חדש.
הייתה בי תחושה חזקה וברורה שאני נזכרת במשהו עתיק שהיה חבוי בתוכי והנה הוא מתגלה אלי שוב.
נזכרתי. התחברתי. הכל כל כך פשוט, כל כך חי, נושם, קיים.

הצ`י קונג הוא תורה שלמה, פשוטה ועם זאת מדהימה בחכמתה ובעומקה של איזון בין גוף, נפש ורוח.
הוא בעצמו אינו אמנות לחימה, אך הוא מהווה את הבסיס לכל אמנויות הלחימה הסיניות (טאי צ`י, קונג פו ועוד)

תורה זו נשענת על הידע הנרחב והמדויק של הרפואה הסינית, וכן על הפילוסופיה הטאואיסטית.

בכתבה זו אין בכוונתי לפרט את ההיסטוריה או התאוריה שעומדת מאחורי הצ`י קונג, אלא לתת נקודת מבט יותר אישית. לספר על המפגש שלי עם הצ`י קונג.


יציבה נכונה מחברת אותנו אל האדמה והשמיים. מאפשרת לנו להיות צינור נקי בניהם.
להכיל את שניהם בהרמוניה. להיות חומר ורוח, מאוזנים.

הנשימה הנכונה והמודעות אליה מרגיעים אותנו. מוח שקט.
היא לוקחת אותנו עמוק אל תוך-תוכנו, מרפאת אותנו, מרחיבה ומרפה.

התנועות פשוטות, חוזרות על עצמן, בקצב הנשימה הרכה, הזורמת.
תנועות מעגליות, רכות, עוצמתיות, שמחברות אותנו אל הקצב הנעים, הנכון, העמוק של היקום.
כמו הקצב של עננים שנעים בשמים.
כמו של צמרת עץ שנעה ברוח.
כמו של גלים בים שבאים אל החוף וחוזרים חזרה.

בשנה שעברה למדתי צ`י קונג טיפולי עם נירה רבינוביץ`,
מורה מדהימה שמלמדת את מהות הצ`י קונג מתוך חיבור עמוק ויפה, ועם המון אהבה.
בסוף הקורס היא ביקשה לכתוב כעבודת גמר- "מה זה בשבילי צ`י קונג".
כתבתי מילים שזרמו ממני כמו מכתב אהבה, בהתרגשות ושמחה.
הנה חלק מהן...

לחזור אל עצמי, אל הגוף, וממנו אל המעבר.
להיות, להרגיש, לחוש, להיפתח.
ביטחון, שורשים. שוב להתחבר.

להרגיש מבורכת, לא לקחת כמובן מאליו את החיים.
להיות תודה אינסופית על כל מה שיש כאן. להתאהב בפשוט.

למצוא את ה"בדיוק", האמצע של הכל. איזון בין העולם הפנימי והחיצוני.
מסע של ניגודים שמשחקים בניהם, ויוצרים חיים מלאים, מפתיעים, יצירתיים.

לתת ולקבל. לצאת, ולהישאר בפנים. ולנשום... לנשום.
עם הנשימה לשוט אל עולמות בתוכי שנפתחים, לעד נפתחים
עוד ועוד, באינספור צורות ושקט.

לרקוד את החיים, לדעת.
ידע קדום שמתעורר וממלא אותי
שלווה, אהבה, הודיה.


המאמר פורסם גם כאן »