לשכוח את המלים: יסמין גודר



לשכוח את המלים: טקסט ביצירתה של יסמין גודר.אתה אומר שמלים שונות מציוץ האפרוחים. האומנם יש בדל? צ`ואנג-דזה, 1997

נהוג לחשוב שמלים משקפות את המציאות, אך אבחנות של מלים הן רק רדוקציה מילולית לקיים;

הממשות קיימת בלי תלות במושגים המגדירים אותה. התודעה האנליטית מנסחת מושגים על המציאות, וחלק ניכר מחיינו מתנהל בגבולותיהם, כמו הגבולות שאנו מתווים בין טוב לרוע, עונג וכאב, גוף ונפש. אבחנות מושגיות הן לפעמים שימושיות, אבל בפעמים אחרות הן מפריעות ליכולת לחוות את המציאות בספונטניות, מתוך נאמנות להווה ולמה שקיים בו ברגע נתון.

הכוריאוגרפית יסמין גודר נאמנה ביצירותיה למה שמתרחש באמת, ואינה מערימה על הגוף המתנועע הגדרות שאינן הוא. ההתרחשות על הבמה של גודר אינה נענית לחוקי השפה הרגילים ובמהותה אינה נתונה להמשגה. גודר הולכת אל מעבר לגבולות התודעה האנליטית, וגם השימוש בטקסט ביצירותיה אחר מהמוכר. היא מפרקת את המלים ממשמעותן, כך שהמלה (מסמן) אינה מתארת עוד את המסומן שנהוג לייחס לה במציאות. גודר עורכת דה-קונסטרוקציה למלים, כפי שגם מחוות של הגוף והבעות פנים מפורקות ביצירותיה ונבנות מחדש באופן שאינו מובן מאליו.

מלים כשפת ההתקשרות הנפוצה הן אמצעי רטורי במחול, התורם לתקשורת בין מוען לנמען. במחול העכשווי של גודר המלים הן אמנם עוד שפת תקשורת, אך המלה אינה שונה מציוץ האפרוחים: היא קול, אך משמעותה משתנה בהתאם להתרחשות על הבמה. אני סבורה שבמחול העכשווי של גודר המלה היא כתורן לסירת משמעות שכבר אינה קיימת.

צילום: תמר לם