חיפוש מהיר
מועדפים שלי
פריחת המחול העכשווי בישראל כיום
כשאומרים פריחה ? למה מתכוונים?
הפריחה של המחול בישראל מזה כשני עשורים אינה מובנת מאליה והיא תולדה של דרך ארוכה ומפותלת של יצירת מחול אמנותי לעם שאין לו היסטוריה ארוכה של מחול לבמה משלו.
הפריחה של המחול בישראל מזה כשני עשורים אינה מובנת מאליה והיא תולדה של דרך ארוכה ומפותלת של יצירת מחול אמנותי לעם שאין לו היסטוריה ארוכה של מחול לבמה משלו.
כשאומרים פריחה ? למה מתכוונים?
הפריחה של המחול בישראל מזה כשני עשורים אינה מובנת מאליה והיא תולדה של דרך ארוכה ומפותלת של יצירת מחול אמנותי לעם שאין לו היסטוריה ארוכה של מחול לבמה משלו. בתקופות שונות בהיסטוריה של המחול בארץ, משנות העשרים ואילך, היו שנים שנצפו על ידי קהילת המחול כ"פריחה". כדי שנוכל לקבוע שאכן מדובר כיום בפריחה כוללת של המחול בישראל, אני מציעה את התנאים הבאים: עשייה עשירה של אמני מחול ישראלים בתחום היצירה והביצוע שיוצרים אמנות טובה עכשווית ברמת הפקה גבוהה, שבתוכה מחלחל במודע או לא מודע, השתקפות המקום בו אנו חיים. ועוד: התנאים הללו חייבים להתקיים בו זמנית, לאורך מספר שנים ושבמהלכן גם גדל דור המשך. כל זאת מלווה במחקר תיאורטי של חוקרי מחול. אם נבחן את התפתחות המחול בארץ לאור תנאים אלה, ניראה שב"פריחות" קודמות במחול הישראלי נתקיימו רק חלק מהתנאים, ואילו לטענתי, הפריחה הנוכחית שהחלה בשנות התשעים וממשיכה עד עצם היום הזה, עונה על כל המרכיבים האלה.
בחינה מחודשת של פריחות בעבר
במחצית השניה של שנות השלושים ובמהלך מלחמת העולם השניה היתה פריחה של מחול ההבעה ביישוב. הרקדניות הרבו להופיעו, גידלו דור המשך ונתנו מענה לרעב לקולטורה מקומית. היצירתיות היתה במרכז העשייה. אלא שלפריחה של שנות הארבעים חסרו אמצעים מקצועיים של הפקה, כמו גם יכולת טכנית גבוהה לרקדנים שהתבססה בעיקר על יכולת טבעית ומוסיקלית של היוצרים/מבצעים. האמירה המקומית התבטאה בעיקר בתכנים הארצישראליים שלא תורגמו לשפת הגוף או לכוריאוגרפיה עם מרכיבים ייחודיים. ובכל זאת, מדובר בפריחה בהשוואה לפעילות המצומצמת של חלוצי המחול שקדמו לה בשנות העשרים, ולא כל שכן בהשוואה לעשרות שנים בין העליה הראשונה לשלישית (1882- 1920) שבהן לא היה כלל קיים ביישוב מחול לבמה. יתרה מזאת, הפריחה של מחול ההבעה ביישוב, גם אם לוקה בחסר, מקבלת מימד בינלאומי והיסטורי על רקע הרס סוגה זו במהלך מלחמת העולם השניה באירופה ודחייתה בעולם (אשל, 1991).
הפריחה הראשונה באה לסיומה במיפגש עם המחול האמריקני בסגנונה של מרתה גרהאם. שנות החמישים אלה שנים של משבר כאשר סוגה אחת שוקעת ואילו השניה טרם השתרשה (אשל, 1987). פריחה מחודשת, גם היא חלקית, נולדת במחצית השניה של שנות השישים ותחילת השבעים. אלה שנות הקמת הלהקות הגדולות בישראל ובראשן להקות בת-שבע ובת-דור שמציעות רפרטואר חדשני לזמנו. לראשונה להקות פועלות בקביעות עם עקרונות אמנותיים, מקבלות תמיכה פרטית או ממימסדית, מעלות רפרטואר איכותי בתנאים בימתיים מקצועיים. דורות של רקדנים מקבלים את חינוכם המקצועי בארץ וחלקם מתפרנסים לא רק מהוראה אלא גם כרקדנים בלהקות. המדיה מכסה בנדיבות את מופעי הלהקות והקהל ממלא את האולמות. הלהקות גם מסיירות בעולם, חלקן קוצר שבחים וישראל עולה על מפת המחול העולמית. אלא שפריחה זו, כקודמתה, מילאה רק חלק מהתנאים הנידרשים לפריחה מלאה. אם במחול ההבעה ביישוב היצירתיות פרחה אבל הטכניקה ואמצעי ההפקה היו דלים, הרי בפריחה החדשה התהפך המצב. אנו עדים להתמקצעות המחול בישראל בתחום היכולת הטכנית של הרקדנים ורמת ההפקה, אבל הכוריאוגרפיה, ניזונה על ייבוא כוריאוגרפים מארה"ב ובאירופה והתהווה מדבר יצירתי מקומי (אשל,2001).
הפריחה של המחול בישראל מזה כשני עשורים אינה מובנת מאליה והיא תולדה של דרך ארוכה ומפותלת של יצירת מחול אמנותי לעם שאין לו היסטוריה ארוכה של מחול לבמה משלו. בתקופות שונות בהיסטוריה של המחול בארץ, משנות העשרים ואילך, היו שנים שנצפו על ידי קהילת המחול כ"פריחה". כדי שנוכל לקבוע שאכן מדובר כיום בפריחה כוללת של המחול בישראל, אני מציעה את התנאים הבאים: עשייה עשירה של אמני מחול ישראלים בתחום היצירה והביצוע שיוצרים אמנות טובה עכשווית ברמת הפקה גבוהה, שבתוכה מחלחל במודע או לא מודע, השתקפות המקום בו אנו חיים. ועוד: התנאים הללו חייבים להתקיים בו זמנית, לאורך מספר שנים ושבמהלכן גם גדל דור המשך. כל זאת מלווה במחקר תיאורטי של חוקרי מחול. אם נבחן את התפתחות המחול בארץ לאור תנאים אלה, ניראה שב"פריחות" קודמות במחול הישראלי נתקיימו רק חלק מהתנאים, ואילו לטענתי, הפריחה הנוכחית שהחלה בשנות התשעים וממשיכה עד עצם היום הזה, עונה על כל המרכיבים האלה.
בחינה מחודשת של פריחות בעבר
במחצית השניה של שנות השלושים ובמהלך מלחמת העולם השניה היתה פריחה של מחול ההבעה ביישוב. הרקדניות הרבו להופיעו, גידלו דור המשך ונתנו מענה לרעב לקולטורה מקומית. היצירתיות היתה במרכז העשייה. אלא שלפריחה של שנות הארבעים חסרו אמצעים מקצועיים של הפקה, כמו גם יכולת טכנית גבוהה לרקדנים שהתבססה בעיקר על יכולת טבעית ומוסיקלית של היוצרים/מבצעים. האמירה המקומית התבטאה בעיקר בתכנים הארצישראליים שלא תורגמו לשפת הגוף או לכוריאוגרפיה עם מרכיבים ייחודיים. ובכל זאת, מדובר בפריחה בהשוואה לפעילות המצומצמת של חלוצי המחול שקדמו לה בשנות העשרים, ולא כל שכן בהשוואה לעשרות שנים בין העליה הראשונה לשלישית (1882- 1920) שבהן לא היה כלל קיים ביישוב מחול לבמה. יתרה מזאת, הפריחה של מחול ההבעה ביישוב, גם אם לוקה בחסר, מקבלת מימד בינלאומי והיסטורי על רקע הרס סוגה זו במהלך מלחמת העולם השניה באירופה ודחייתה בעולם (אשל, 1991).
הפריחה הראשונה באה לסיומה במיפגש עם המחול האמריקני בסגנונה של מרתה גרהאם. שנות החמישים אלה שנים של משבר כאשר סוגה אחת שוקעת ואילו השניה טרם השתרשה (אשל, 1987). פריחה מחודשת, גם היא חלקית, נולדת במחצית השניה של שנות השישים ותחילת השבעים. אלה שנות הקמת הלהקות הגדולות בישראל ובראשן להקות בת-שבע ובת-דור שמציעות רפרטואר חדשני לזמנו. לראשונה להקות פועלות בקביעות עם עקרונות אמנותיים, מקבלות תמיכה פרטית או ממימסדית, מעלות רפרטואר איכותי בתנאים בימתיים מקצועיים. דורות של רקדנים מקבלים את חינוכם המקצועי בארץ וחלקם מתפרנסים לא רק מהוראה אלא גם כרקדנים בלהקות. המדיה מכסה בנדיבות את מופעי הלהקות והקהל ממלא את האולמות. הלהקות גם מסיירות בעולם, חלקן קוצר שבחים וישראל עולה על מפת המחול העולמית. אלא שפריחה זו, כקודמתה, מילאה רק חלק מהתנאים הנידרשים לפריחה מלאה. אם במחול ההבעה ביישוב היצירתיות פרחה אבל הטכניקה ואמצעי ההפקה היו דלים, הרי בפריחה החדשה התהפך המצב. אנו עדים להתמקצעות המחול בישראל בתחום היכולת הטכנית של הרקדנים ורמת ההפקה, אבל הכוריאוגרפיה, ניזונה על ייבוא כוריאוגרפים מארה"ב ובאירופה והתהווה מדבר יצירתי מקומי (אשל,2001).
שלח.י מסר
פניה במייל
בפייסבוק
קבוצת וואטסאפ
מה ניתן לפרסם?