' '
לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

לחבר את הנקודות

סטיב ג`ובס - התמקדות פנימה - נגה מיבר - דרך גוף
סטיב ג`ובס - התמקדות פנימה - נגה מיבר - דרך גוף
מאת: נגה מיבר


אם הולכים אחרי הלב, נקודות החיים מתחברות




איך אני יודע שאני נמצא במקום הנכון?

הבעיה טמונה בעצם השאלה.
את המקום הנכון בשבילי לא ניתן "לדעת", אבל כולנו מכירים את תחושה של להיות בו.
וזה לא כל כך קשור למשהו שיש שם, אלא יותר למה שאין שם. אין שם שאלות. אין ספק.
אנחנו יכולים לדאוג לאבד את זה.
אולי אנחנו רוצים מזה עוד ועוד...
אבל שאלות אין. זה זה. בדיוק.
אז איך מגיעים לשם? מסכימים לא לדעת ועוקבים אחר התשוקה שבוערת בנו, מסעירה ומעוררת אותנו לחיים. סטיב ג`ובס מנכ"ל חברת אפל, חווה את התהליך הזה והוא מספר עליו:

"אחרי מספר חודשים בקולג`, ומשיקול כספי החלטתי לנשור. בדיעבד - זו הייתה ההחלטה החכמה ביותר בחיי. ברגע שנשרתי יכולתי להפסיק ללכת לקורסים שלא עניינו אותי, וללמוד את אלה שנראו לי מעניינים.
מה שלמדתי בתקופה זו היה יקר מפז.
משום שנשרתי, ולא הייתי חייב ללכת לאף קורס חובה, החלטתי ללכת לקורס הקליגרפיה. מה שלמדתי שם היה יפיפה, היסטורי אומנותי בצורה שמדע לעולם לא יוכל לתפוס, ואני מצאתי את זה מרתק.

לאף אחד מהדברים הללו לא היה סיכוי להיות מיושם מעשית בחיי , אך 10 שנים מאוחר יותר, כשתכננו את מחשב המקינטוש הראשון, הכול חזר אליי, ועיצבנו את כל זה לתוך המק. היה זה המחשב הראשון עם טיפוגרפיה יפה. אם לא הייתי נושר מהלימודים, ולומד קליגרפיה, המקינטוש לא היה זוכה לתכונות הטיפוגרפיות הייחודיות שלו.
כמובן זה היה בלתי אפשרי לחבר את הנקודות במבט קדימה כשהייתי בקולג`, אבל זה מאוד מאוד ברור במבט אחורה, עשר שנים לאחר מכן.

אז אתם חייבים להאמין בכך שהנקודות יתחברו איכשהו בעתיד שלכם.
אתם חייבים להאמין במשהו: באומץ שלכם, בגורל, ביעוד, בקארמה, מה שזה לא יהיה, כי האמונה שהנקודות יתחברו בהמשך הדרך תיתן לכם את הביטחון ללכת אחרי הלב שלכם, אפילו כשהוא מוביל אתכם מחוץ לשביל המוכר. וזה יעשה את כל ההבדל."


את התובנה הזאת לא מלמדים בשום בית ספר, שום תואר לא עוזר לרכוש את זה, כיוון שלימודים אקדמיים מתרכזים בידע ולא בידיעה פנימית, תחושה או אמונה. אפשר להבין או לחקור תהליכים כאילו באופן רציונאלי וכללי, אבל אי אפשר לרכוש את זה באופן טכני כמתכון לחיים האישיים שלנו. האופן היחידי שבו ניתן רק ללמוד תהליך שכזה היא לספוג את זה דרך חוויה אישית, ולבנות אמון אמונה וביטחון בתהליכים שמונחים על ידי תשוקה ולהט פנימיים ובלתי מוסברים.

יובל הוא שחקן. יש לו נוכחות בימתית וכריזמה נהדרת. הוא אוהב מאוד להיות על במה. למעשה הוא נושם טוב יותר כשהוא נמצא עליה. כאילו כל האוויר שבעולם ממלא אותו.
לאחרונה הוא פוטר מהתיאטרון בו עבד ועכשיו הוא חושב שאולי להיות שחקן זה לא ממש בשבילו. הוא שוקע אל תוך דכדוך כהה ובוצי. אל הבוץ הזה הוא מנסה לנשום. הוא נושם אבל מרגיש כמו בהתקף אסתמה... החיים ללא הבמה אפורים ובלתי נסבלים בשעמומם. אבל הכי קשה היא התחושה שויתרו עליו. הפחד שהוא לא שווה שום דבר מנסר בו. זה כואב. מאוד.

תחושת הכאב שלו מעלה אצלי זיכרון נשכח. הכישלון הצורב של אובדן המשרה הכל כך נחשקת שלי בהיי טק לפני שנים. נחשקת בעיקר על ידי אחרים סביבי, כיוון שמהר מאוד מאסתי בה לא פחות ממה שהיא מאסה בי, ומהרומן הלוהט שהתחיל בינינו באש לוהבת נותרו בי בסוף רק אפר דק ומריר. כל כך מריר שהייתי חייבת טיפול. בטיפול האפר שקע ובהירות חדשה החלה לבצבץ, ביישנית וחמקמקה. עם הזמן הפך התהליך עצמו לאהבה חדשה, ורציתי בו כעיסוק מרכזי בחיי. פתאום זה היה ברור, איך לא ראיתי את זה קודם? רציתי להיות מטפלת. רציתי זאת מילה רק מילה בת 5 אותיות, מעט מידי בשביל לתאר את הוואו שזה זה בשבילי! לראשונה בחיי המקצועיים לא היו שאלות.

התרופה הייתה מרה אבל כנראה שהייתי חולה וזקוקה לה, כפי שמתאר ג`ובס בנאומו. אני מביטה ביובל ויכולה לדמיין אותו לרגע מחבר את הנקודות ממרחק הזמן. כרגע הוא רק מצייר אותן ולא יכול לראות. כשיתחברו גם הנקודות שנשארו לו, יוכל אולי לראות את התמונה השלמה ואיזה היגיון פנימי יקבל פתאום חיים משל עצמו.

משהו שלא בטווח האפשרויות שהוא שוקל כרגע עלול להתהוות. לא אני ולא הוא יכולים לדעת כרגע מהו, אבל את התחושה של מה שמניע את חייו, מצית אותם בטעם החיים הוא יצטרך לזכך, לדייק ולהבין, מבלי לדעת כרגע איזה צורה חדשה זה יכול לקבו. נקודת ההתבוננות שלו מובלת עכשיו פנימה, אל תוכו, והיא משייטת שם, מנסה לאתר את החומרים ממנו מורכבת תאוות חייו.
התיאטרון עוד שם. בחוץ החושך מצטנף. ובפנים על הבמה האורות דולקים, ובפעם הראשונה יושב יובל בקהל וצופה בתפקיד חייו.

המאמר פורסם גם כאן »

נגה מיבר לפעמים יש קול שצועק בתוכי שאני לא מספיק טובה, הקול הזה עלול לקלקל לי. אחרי שהקשבתי ונתתי לו מקום, הוא הופך למקום מגן. חבר ששומר עלי שלא אכשל.
התמקדות מלמדת איך להיות ישות מאוחדת, שלמה ומלאה, מודעת לכל החלקים שלה, ופועלת מתוך שת"פ בין הגוף

כל המאמרים של התמקדות פנימה - נגה מיבר:

תבונת הגוף - שיטת התמקדות

תבונת הגוף - שיטת התמקדו

תחושות הגוף הן הדרך של הגוף לבטא מה באמת קורה ולי ואיך אני באמת מרגיש. התמקדות היא טכניקת מודעות להקשבה פנימה ויצירת שיתוף פעולה של הגוף עם הנפש והרוח.» מאת נוגה מיבר

תבונת הגוף - שיטת התמקדות

תבונת הגוף - שיטת התמקדות

» מאת נוגה מיבר

כל הפעילויות של התמקדות פנימה - נגה מיבר:

הכשרת מטפלים בשדה המיניות מסלול בוקר/ערב

הכשרת מטפלים במיניות אלט

תוכנית דו שנתית המעניקה גם רקע תיאורטי רחב בתרפיה קונבנציונלית ואלטרנטיבית, גם רכישת טכניקות טיפוליות רלוונטיות וגם ידע והיכרות עם פתולוגיות של המיניות והדרכים לעבוד איתן.» עם נגה מיבר

שיתוף חברים
עם : נגה מיבר